• בשורה ללווים? החוק שימסד את הלוואות ההמונים

בשורה ללווים? החוק שימסד את הלוואות ההמונים

החוק המסדיר את פעילות פלטפורמות הלוואות ההמונים בישראל צפוי להיכנס לתוקף בעוד כחצי שנה. האם יהוו אלטרנטיבה אטרקטיבית לבנקים?

האם שוק ההלוואות העמיתים יצליח להוות אלטרנטיבה למערכת הבנקאית? החוק המסדיר את פעילותן של פלטפורמות להלוואות המונים, אושר אמש (יום ב') בכנסת בקריאה שניה ושלישית ועתיד להיכנס לתוקף בתחילת 2018.

התחום המגלגל עשרות מיליארדי דולרים בחו"ל מתפתח בישראל רק לאחרונה. מדובר בפלטפורמה המופעלת על ידי גוף שמתווך בין לווים ומלווים מהציבור. מצד אחד יחידים המעוניינים להשקיע מכספם ומצד שני יחידם ועסקים המעוניינים ללוות כספים באמצעות הגוף המקשר (מפעיל המערכת).

המלווה, ביחד עם הגוף המתווך שגוזר עמלה מהעסקה, חולקים בריבית שמשלם הלווה, כאשר רוב הפעולות נעשות באמצעות הפלטפורמה האינטרנטית – ההצטרפות, העברת הכסף, המעקב אחרי ההשקעה או ההלוואה וקבלת הקרן חזרה בתוספת התשואה על ההשקעה (במקרה של מלווה).

בישראל פועלות ארבע חברות המתווכות בין הלווים למלווים: eLoan , טריא, בלנדר ו-BTB. סך ההלוואות שניתנו עד כה בישראל בפלטפורמות נאמד בכ-500 מיליון שקל. נציין כי ההתמקדות של כל אחת מהחברות מעט שונה. BTB לדוגמה עוסקת באשראי לעסקים קטנים וטריא עוסקת בעיקר באשראי לקבוצות וללווים מאוגדים.

בהשוואה לסך האשראי הצרכני במשק העומד על יותר מ-150 מיליארד שקל, מדובר בסכום זעום שאינו מתקרב אפילו ל-1%. אולם בחברות הללו מאמינים כי השוק הזה ילך ויתרחב.

המשימה: להוריד את רמת הסיכון

פלטפורמות התיווך מציעות לצמצם את עלויות התיווך שגובים הגופים הפיננסיים, ופותחות אפשרויות השקעה והלוואה לאלו שאינם מקבלים מענה במסגרת המערכת הפיננסית הקיימת. אלא שבכל הנוגע לריבית, לפחות כיום, ניתן לומר באופן כללי שההצעות בבנקים זולות יותר. בסופו של דבר, רבים מאלו שמגיעים לפלטפורמות הם כאלו שסורבו בבנק או שהוצעה להם ריבית גבוהה בשל סיכון בהחזר.

בחברות הלוואות העמיתים המנגנון עובד כך שהכסף עובר תוך כדי פיקוח מהמשקיע ללווה וחזרה מהלווה (בתוספת תשואה) אל המשקיע, אולם הן אינן לוקחות אחריות על הכספים. המשמעות היא שאם לווה החליט שלא להחזיר את הכסף או מעכב תשלומים, ההפסד נופל על המשקיע.

אותן חברות אמנם מבצעות פעולות שונות כדי שזה לא יקרה, כמו למשל בהפעלת מודלים שונים לאפיון הלווה או בפיזור סיכונים, אך קיים סיכון בחלק מההלוואות שהמשקיע לא יקבל חלק מכספו חזרה או שהתשלומים יתעכבו, לכן גם הריבית הנגזרת מכך עשויה להיות גבוהה יותר.

כאמור, השוק המתפתח של הלוואות עמיתים אינו מפוקח כיום ומטרת החוק היא להסדיר את הפיקוח על מערכות המתווכות במתן אשראי.

במסגרת החוק, תוטל חובת רישוי על מפעיל מערכת לתיווך באשראי ויחולו חובות והגבלות שונות על פעילותן. הכוונה היא שההסדרה תגביר את האמון בפלטפורמות, תחזק אותן אל מול הבנקים כך שיגיעו אליהן יותר לווים "טובים" שיוכלו לקבל ריבית אטרקטיבית ופחות "מודרי אשראי" שמבקשים הלוואה כי לא מצאו פתרון במקום אחר.

ברקע העובדה שגופים פיננסיים רבים מגלים עניין בתחום הלוואות ההמונים, החוק גם נועד להעניק לפלטפורמות המתפתחות הגנה מפני השתלטות של הבנקים ובמסגרתו נאסר על הבנקים להיכנס לתחום בשלוש השנים הקרובות.

בחברות הלוואות ההמונים מאמינים כי ההסדרה החדשה תיטיב עמן, תעניק יותר ביטחון ותרחיב את הפעילות. עם זאת יש הטוענים מנגד כי תחום הלוואות ההמונים לא באמת יצליח לשמש אלטרנטיבה לנתח העיקרי של הלווים וגם אם הפעילות תורחב, ההיקפים הכספיים לא צפויים לגדול בצורה משמעותית.

 

אליצפן רוזנברג, 25/07/2017, ynet

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שוק ההון

  • מהי פוליסה פיננסית?

    פוליסה פיננסית היא תיק השקעות/חסכון מנוהל לטווחי זמן שונים, המיועד לאדם אשר מעוניין בחסכון נזיל למשיכה בכל עת, אשר ניתן השקיע בו בסכום חד פעמי או בהוראת קבע שוטפת, עבור עצמו, ילדיו, נכדיו ולכל מטרה.

  • מה ההבדלים העיקריים בין חסכון שוטף בפיקדון/חסכון בנקאי לבין חסכון בפוליסת חסכון?

    בפוליסת חסכון: הכספים נזילים למשיכה בכל עת ולא סגורים לתקופה מוגדרת, אין קנסות ועלויות משיכה, ניתן לחסוך גם בסכומים קטנים, הכספים מושקעים בשוק ההון. בפיקדון בבנק: הריבית נמוכה יחסית לאפיקי השקעה מנוהלים בבורסה בראייה היסטורית, רמת הנזילות היא נמוכה ובמקרה של שבירת פיקדון קיים קנס בצורת הריבית שהצטברה, אין מסלולי השקעה והכסף אינו מנוהל אלא מניב ריבית (נמוכה מאד עד אפסית כיום) ידועה מראש.

  • מהם נכסים בלתי סחירים וכיצד הם משפיעים על התשואה?

    בפוליסה פיננסית כמו גם בקופת גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים. חלק מהתיק ההשקעות מושקע בנכסים לא סחירים, כגון: אג"ח לא סחיר, קרנות השקעה, קרנות גידור, נדל"ן מניב, הלוואות. השקעות אלא מניבות תשואה אשר אינה תלויה באופן ישיר בשוק ההון הסחיר התנודתי ומהוות עוגן לתיק ההשקעות הסחיר. כמו כן ההשקעה בנכסים לא סחירים אינה מתאפשרת דרך ניהול כספים בבנק אלא רק בניהול של גופים מוסדיים. פוליסה פיננסית היא תיק מנוהל מוסדי ולקוח אשר בחר לנהל את כספו דרך פוליסה פיננסית אכן נהנה מיתרון.

  • אני מנהל כספים בבנק דרך ניהול תיקים, האם כדאי לי לעבור לקופת גמל לפי תיקון 190?

    בהחלט כן, היתרונות הם רבים: א. עלויות ניהול זולות יותר. ב. שקיפות בתשואות (גמל נט) מול יצרנים אחרים. ג. עלויות קנייה ומכירה של ניירות ערך אפסיות לעומת הבנק. ד. תשואות עדיפות ובאופן משמעותי לאורך זמן (גמל נט). ה. שימוש בנכסים לא סחירים אשר מקטינים את התלות בשוק ההון. ו. דחיית מס, היות וניתן לשנות מסלולי השקעה ללא הגבלה, ללא עלות וללא אירוע מס. ז. מס רווחי הון של 15% נומינלי במקום 25% ראלי. (נכון להיום בסביבת אינפלציה אפסית בהחלט יתרון). ח. ניתן לנייד מיצרן ליצרן ללא עלות וללא אירוע מס בקלות. ט. הרכב נכסים סחיר איכותי יותר ומפוזר יותר ללא קרנות נאמנות "של הבית". י. אפשרות לא לשלם מס הכנסה בכלל !! בעת מימוש הכספים כקצבה מוכרת לכל החיים.

  • מנהל ההשקעות בניהול תיקים הוא אלטשולר שחם (לדוגמא), האם כדאי לי לעבור לקופת גמל לפי תיקון 190 באלטשולר שחם?

    בהחלט כן מאותן סיבות שרשמתי מעלה. תיק ההשקעות דרך ניהול תיקים בבנק באלטשולר הוא שונה לחלוטין בין תיק השקעות אלטשולר גמל באותו רמת סיכון !! כאמור דרך הבנק לא ניתן להחזיר נכסים לא סחירים, לקבל הטבות מס, לשלם פחות ד.נ, לשנות מסלול השקעה ללא אירוע מס ותשלום עלויות ק/מ על כל פעולה אשר מממנת את הבנק אבל פוגעות בתשואה.

  • מהו ארביטראז' מיסוי?

    ארביטראז' מיסוי מאפשר ניצול תכנוני מס בחלופה להשקעות פיננסיות בקרנות נאמנות, ניהול תיקים, פקדונות וכו'. 1. שימוש בקרן השתלמות וקופת גמל בניהול אישי לדחיית תשלום מס. 2. שימוש בקופת גמל ל"קצבה מוכרת" לדחיית תשלום מס על פי תיקון 190 (משיכה חד פעמית על ידי היוון קצבה מוכרת). 3. שימוש ב"פוליסת חסכון" כפלטפורמה לניהול השקעות בשוק ההון תוך ניצול ארביטראז' מיסוי (פטור במעבר בין מסלולים, דחיית מס, ניכוי מס רווח ראלי לגילאי 67+).

צרו קשר

לקביעת פגישה ולפרטים נוספים,
נא השאירו פרטים ואשוב אליכם בהקדם

  • שם
  • דוא"ל
  • טלפון
  • נושא
אין לראות באתר זה משום המלצה לרכישה או למכירה של מוצר ביטוח או מוצר פיננסי כלשהו או תחליף לייעוץ, המתחשב הן בנתונים ובצרכים של כל לקוח, הניתן ע"י בעל רישיון לייעוץ כקבוע בחוק. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני (2018) בע"מ, הנה חברה בעלת רישיון סוכן ביטוח פנסיוני, העוסקת בשיווק פנסיוני ולא בייעוץ פנסיוני. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני משווקת את מוצריהם של מגוון גופים מוסדיים המפורטים באתר החברה. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני בעלת זיקה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני), תשס"ה-2005, למוצרים פנסיונים המשווקים על-ידה והיא עשויה להעדיף מוצרים אלה בעת מתן שירות ללקוח.