• הבנקים מרוויחים 10,000%על חלק מהפעולות בבורסה

הבנקים מרוויחים 10,000% על חלק מהפעולות בבורסה

הבנקים גובים מלקוחותיהם בממוצע פי 20 יותר ממה שהם משלמים לבורסה על כל פעילות קנייה או מכירה של ניירות ערך.

בחודשים האחרונים התברר שהמהות האמיתית של התוכנית ל"הפרטת" הבורסה לניירות ערך היא  שינוי אופייה המשפטי מחברה לתועלת הציבור (סוג של מלכ"ר) לחברה למטרות רווח, והעברת המניות בחברה החדשה ללא תמורה לחברי הבורסה., והבנקים בראשם

ערך הבנקים יתפח עקב כך במיליארדי שקלים, בין אם ימכרו את המניות ובין אם לא, שכן כיום אין במאזניהם נכס שנקרא בורסה – אך ביום שבו יושלם המהלך, "ייוולד" להם נכס כזה. היות שקשה להאמין שמשרד האוצר, בראשות השר משה כחלון, ורוב של חברי הכנסת יאשרו "מתנה" של מיליארדים לבנקים – נראה שדינה של התוכנית להיגנז, ובצדק.

ואולם המצב הקיים, שבו הקרטל הבנקאי, שולט בכל שרשרת הערך הבורסאית, החל במסחר עצמו דרך הסליקה (העברת הכסף וניירות הערך בין חברי הבורסה) וכלה במשמורת של ניירות ערך – אינו סביר, ומזכיר מאד את יתר מילציות המיסוי.

הבנקים גובים מלקוחותיהם בממוצע פי 20 יותר ממה שהם משלמים לבורסה על כל פעילות קנייה או מכירה של ניירות ערך. מהלקוחות הקטנים, המבוגרים והחלשים הם גובים יותר מפי 100 מהעלות, דהיינו רווח של יותר מ-10,000%. כדי להגן על בור השומן האדיר הזה, מונע הקרטל הבנקאי כל תחרות אמיתית במגזר הבורסאי, תוך שיתוף פעולה מלא של הנהלת הבורסה ועצימת עיניים מצד רשות ניירות ערך ושאר הרגולטורים.

דו"ח מקיף שהכינה באחרונה חברת הייעוץ מקינזי, מתאר כיצד הבורסה מציבה תנאים וחסמים אבסורדיים שאינם מקובלים באף בורסה אחרת, וכך מבריחה בצורה שיטתית כל גוף בינלאומי המבקש להתחרות בקרטל המקומי. לא ברור כיצד משרד האוצר, החרד לתחרות בסלולר, באשראי ובענפים אחרים, יכול לעמוד מנגד כשתחום כה חשוב ומרכזי בשוק ההון סובל מקרטליזציה כה בוטה.

על הרגולטורים לקדם בנחישות את השתלבותם של גופים בינלאומיים תחרותיים שרוצים לפעול כאן. כפי שהוכח בסלולר ובמגזרים אחרים, די בכמה גופי לואו קוסט כדי להוריד מחירים בחדות ולהכריח את הקרטל הקיים לפעול בצורה תחרותית. לעומת זאת, כמעט בכל מגזר שבו בוצעה הפרטה ללא הסדרה נאותה, הוביל הדבר לעיוותים וכשלי שוק.

צעד הכרחי להשגת תחרות במסחר בניירות ערך הוא ניתוק הבורסה מהמסלקות השייכות לה כיום במבנה של מונופול אנכי. אם הדבר אינו מתאפשר, יש להקים מסלקה חדשה בבעלות ציבורית ולחייב את הגופים הפעילים לעבוד מולה באותם תנאים שבהם הם עובדים מול מסלקות הבורסה. כשהמסלקה תהיה עצמאית, יוכל כל גוף מסחר ראוי בארץ ובחו"ל להתממשק אליה ולהציע את שירותיו לציבור. גם רשת רמי לוי וגופים דומים יוכלו להתחבר אליה ולהציע שירותי בורסה מוזלים, כפי שעשו בהצלחה בתחום הסלולר.

כדי לבצע את הפרויקט בזריזות ובזול, יכול משרד האוצר להסתמך על הניסיון שצבר בהקמת המסלקה הפנסיונית וברפורמת עושי השוק לפני כעשור, רפורמה שהצליחה לשלב גופים בינלאומיים גדולים בשוק האג"ח הממשלתיות באופן שהעלה באופן דרמטי את הסחירות באג"ח ובו זמנית הוריד את המרווחים.

אם חברי הבורסה ישתפו פעולה עם הכנסת תחרות למסחר בניירות ערך ובהפרדת הסליקה, תתאפשר עסקת חבילה שבמסגרתה יקבלו את מניות הבורסה בעלות מופחתת.

הכותב היה נציג משרד האוצר בדירקטוריון הבורסה

 

עדי ריבלין, דה מארקר 29/11/2015

שוק ההון

  • מהי פוליסה פיננסית?

    פוליסה פיננסית היא תיק השקעות/חסכון מנוהל לטווחי זמן שונים, המיועד לאדם אשר מעוניין בחסכון נזיל למשיכה בכל עת, אשר ניתן השקיע בו בסכום חד פעמי או בהוראת קבע שוטפת, עבור עצמו, ילדיו, נכדיו ולכל מטרה.

  • מה ההבדלים העיקריים בין חסכון שוטף בפיקדון/חסכון בנקאי לבין חסכון בפוליסת חסכון?

    בפוליסת חסכון: הכספים נזילים למשיכה בכל עת ולא סגורים לתקופה מוגדרת, אין קנסות ועלויות משיכה, ניתן לחסוך גם בסכומים קטנים, הכספים מושקעים בשוק ההון. בפיקדון בבנק: הריבית נמוכה יחסית לאפיקי השקעה מנוהלים בבורסה בראייה היסטורית, רמת הנזילות היא נמוכה ובמקרה של שבירת פיקדון קיים קנס בצורת הריבית שהצטברה, אין מסלולי השקעה והכסף אינו מנוהל אלא מניב ריבית (נמוכה מאד עד אפסית כיום) ידועה מראש.

  • מהם נכסים בלתי סחירים וכיצד הם משפיעים על התשואה?

    בפוליסה פיננסית כמו גם בקופת גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים. חלק מהתיק ההשקעות מושקע בנכסים לא סחירים, כגון: אג"ח לא סחיר, קרנות השקעה, קרנות גידור, נדל"ן מניב, הלוואות. השקעות אלא מניבות תשואה אשר אינה תלויה באופן ישיר בשוק ההון הסחיר התנודתי ומהוות עוגן לתיק ההשקעות הסחיר. כמו כן ההשקעה בנכסים לא סחירים אינה מתאפשרת דרך ניהול כספים בבנק אלא רק בניהול של גופים מוסדיים. פוליסה פיננסית היא תיק מנוהל מוסדי ולקוח אשר בחר לנהל את כספו דרך פוליסה פיננסית אכן נהנה מיתרון.

  • אני מנהל כספים בבנק דרך ניהול תיקים, האם כדאי לי לעבור לקופת גמל לפי תיקון 190?

    בהחלט כן, היתרונות הם רבים: א. עלויות ניהול זולות יותר. ב. שקיפות בתשואות (גמל נט) מול יצרנים אחרים. ג. עלויות קנייה ומכירה של ניירות ערך אפסיות לעומת הבנק. ד. תשואות עדיפות ובאופן משמעותי לאורך זמן (גמל נט). ה. שימוש בנכסים לא סחירים אשר מקטינים את התלות בשוק ההון. ו. דחיית מס, היות וניתן לשנות מסלולי השקעה ללא הגבלה, ללא עלות וללא אירוע מס. ז. מס רווחי הון של 15% נומינלי במקום 25% ראלי. (נכון להיום בסביבת אינפלציה אפסית בהחלט יתרון). ח. ניתן לנייד מיצרן ליצרן ללא עלות וללא אירוע מס בקלות. ט. הרכב נכסים סחיר איכותי יותר ומפוזר יותר ללא קרנות נאמנות "של הבית". י. אפשרות לא לשלם מס הכנסה בכלל !! בעת מימוש הכספים כקצבה מוכרת לכל החיים.

  • מנהל ההשקעות בניהול תיקים הוא אלטשולר שחם (לדוגמא), האם כדאי לי לעבור לקופת גמל לפי תיקון 190 באלטשולר שחם?

    בהחלט כן מאותן סיבות שרשמתי מעלה. תיק ההשקעות דרך ניהול תיקים בבנק באלטשולר הוא שונה לחלוטין בין תיק השקעות אלטשולר גמל באותו רמת סיכון !! כאמור דרך הבנק לא ניתן להחזיר נכסים לא סחירים, לקבל הטבות מס, לשלם פחות ד.נ, לשנות מסלול השקעה ללא אירוע מס ותשלום עלויות ק/מ על כל פעולה אשר מממנת את הבנק אבל פוגעות בתשואה.

  • מהו ארביטראז' מיסוי?

    ארביטראז' מיסוי מאפשר ניצול תכנוני מס בחלופה להשקעות פיננסיות בקרנות נאמנות, ניהול תיקים, פקדונות וכו'. 1. שימוש בקרן השתלמות וקופת גמל בניהול אישי לדחיית תשלום מס. 2. שימוש בקופת גמל ל"קצבה מוכרת" לדחיית תשלום מס על פי תיקון 190 (משיכה חד פעמית על ידי היוון קצבה מוכרת). 3. שימוש ב"פוליסת חסכון" כפלטפורמה לניהול השקעות בשוק ההון תוך ניצול ארביטראז' מיסוי (פטור במעבר בין מסלולים, דחיית מס, ניכוי מס רווח ראלי לגילאי 67+).

צרו קשר

לקביעת פגישה ולפרטים נוספים,
נא השאירו פרטים ואשוב אליכם בהקדם

  • שם
  • דוא"ל
  • טלפון
  • נושא
אין לראות באתר זה משום המלצה לרכישה או למכירה של מוצר ביטוח או מוצר פיננסי כלשהו או תחליף לייעוץ, המתחשב הן בנתונים ובצרכים של כל לקוח, הניתן ע"י בעל רישיון לייעוץ כקבוע בחוק. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני (2018) בע"מ, הנה חברה בעלת רישיון סוכן ביטוח פנסיוני, העוסקת בשיווק פנסיוני ולא בייעוץ פנסיוני. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני משווקת את מוצריהם של מגוון גופים מוסדיים המפורטים באתר החברה. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני בעלת זיקה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני), תשס"ה-2005, למוצרים פנסיונים המשווקים על-ידה והיא עשויה להעדיף מוצרים אלה בעת מתן שירות ללקוח.