• חוסכים בדמי ניהול למנהלים חיצוניים – ומשלמים בתשואות

חוסכים בדמי ניהול למנהלים חיצוניים – ומשלמים בתשואות

 

המגבלה על דמי ניהול שמותר לגופים פנסיוניים לשלם למנהלי השקעות חיצוניים, נועדה להגביל את כפל דמי הניהול שמשלמים החוסכים לפנסיה ■ זוהי אכן מטרה ראויה, רק שהפגיעה הנובעת מכך בתשואות לחוסכים עלולה לעלות בהרבה על החיסכון המושג בדמי הניהול.

לפני כארבע שנים קבעה רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון (אז אגף הפיקוח באוצר) מגבלה על דמי הניהול שאותם מורשים גופים מוסדיים המנהלים חסכונות פנסיוניים לשלם למנהלי השקעות חיצוניים, על חשבון תשואות החוסכים, בגובה 0.25% מהנכסים המנוהלים.

אין ספק שהמגבלה נועדה לתכלית ראויה: להגביל השתת כפל דמי ניהול על החוסכים לפנסיה, שיפגע בתשואות – פעם אחת למנהל החיסכון הפנסיוני עצמו, ופעם נוספת למנהלי השקעות שמנהלים כספים עבורו, כגון מנהלי קרנות.

אין גם ספק לדעתי, שנדרשת מגבלה כלשהי, כדי למנוע "השתוללות" עם דמי הניהול המושתים על החוסכים. נוסף על כך, ברור שהמגבלה יוצרת לחץ על מנהלי קרנות להפחית עמלות, ומביאה לחיסכון בדמי הניהול.

מנגד, האינטרס העליון של מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים הנו ממילא להניב את התשואות הגבוהות ביותר לאחר דמי ניהול. הם נמצאים ב"תחרות תשואות" מתמדת, המהווה את הגורם הדומיננטי ביותר במערך התמריצים האישי והמערכתי שלהם. נוסף על כך, הם פועלים תחת חובת נאמנות לחוסכים.

להערכתי, הפגיעה בתשואות לחוסכים, הנובעת ממגבלת דמי הניהול במתכונתה הנוכחית, עלולה לעלות בהרבה על החיסכון המושג בדמי הניהול, בשל המגבלות ודפוסי ההשקעה שהיא מכתיבה. החדשות הרעות יותר הן, שהפגיעה צפויה להתעצם בעתיד.

יציאה הכרחית לחו"ל

החקיקה הישראלית קובעת חובות חיסכון פנסיוני גבוהות: שיעור ההפרשה לפנסיה של שכיר בישראל הנו 18.5% ממשכורתו: 6.5% על-ידי העובד עצמו, והיתר על-ידי המעסיק. שיעורי ההפרשות, הגבוהים ביחס לשכר, ממקמים את ישראל גבוה במדדי השוואה עולמיים.

כתוצאה מכך, תיקי החיסכון ארוך-הטווח בישראל צומחים בשיעור שנתי ארוך-טווח הנע בין 9% לכלל האפיקים ל-12% בקרנות פנסיה שעדיין מגייסות כספים. תיק החיסכון הפנסיוני הנו 1.6 טריליון שקל, והוא צפוי להגיע ל-2 טריליון שקל כבר ב-2020.

מאידך גיסא, צמיחת התמ"ג בישראל היא 3% בלבד בשנים טובות, כרבע מצמיחת החיסכון הפנסיוני. המשמעות היא ששיעור צמיחת השוק הפנסיוני המוסדי בישראל גבוה בהרבה מצמיחת הכלכלה המקומית.

הזדמנויות השקעה ראויות קשורות בטבורן לשיעור הצמיחה, האמור לייצר השקעות חדשות ולאפשר להשקעות קיימות להניב רווחים. לכן, השקעת כספים בישראל מעבר לשיעור צמיחת הכלכלה, משמעה השקעה בפרויקטים ללא הצדקה כלכלית, או בחברות שאינן רווחיות מספיק, שסופה תשואות אקוויטי נמוכות וכשלים באשראי. מכאן, שגם אם שוק ההון בישראל יתפקד באופן היעיל ביותר, עדיין אין ביכולתו לייצר הזדמנויות השקעה מספקות להררי הכספים הזורמים מדי חודש לתיקים הפנסיוניים.

חוסר שיווי המשקל המובנה בין צמיחת התיקים הפנסיוניים לצמיחת הכלכלה המקומית מחייב הפניית הצמיחה העודפת בתיקים הפנסיוניים להשקעות בחו"ל. לכן, הטיעונים המועלים מעת לעת נגד השקעת כספי הפנסיה בחו"ל שגויים מיסודם, שכן אין אפשרות פרקטית להשקיעם בכלכלה הישראלית.

ואכן, היקף השקעות הגופים המוסדיים בחו"ל עלה במונחים כספיים פי 30 בעשור האחרון, ובמונחי אחוזים – מכ-2.5% מהנכסים המנוהלים בתחילת 2005 לכ-25%. ברור שמגמת ההשקעות בחו"ל חייבת להתגבר בעתיד, כדי שכספי הפנסיה יושקעו בהשקעות ראויות מניבות תשואה.

אולם לצד העובדה שבאופן יחסי לכלכלה, תיק החיסכון הפנסיוני בישראל גדול, במונחים אבסולוטיים ישראל היא עדיין כלכלה קטנה. לכן, הגופים המוסדיים בישראל נאלצים להתמודד מול ענקים בארה"ב, באירופה ובאסיה, המנהלים כספים בהיקפים גדולים בהרבה ומעסיקים מנהלי השקעות רבים בעשרות מונים, בעלי התמחויות ספציפיות.

שמע, לגופים המוסדיים בישראל אין כלים לבצע בעצמם השקעות איכותיות ישירות ומפוזרות בחו"ל, בשל היעדר משאבים מספקים להיכרויות עומק עם שווקים אלה, והתמחויות ספציפיות בסוגי נכסים שונים. זוהי הסיבה המרכזית לכך שמגבלת דמי הניהול למנהלי השקעות חיצוניים פוגעת ביכולתם לבצע השקעות איכותיות דיין בחו"ל.

תופעות שליליות

מאחר שכיום מרבית הגופים המוסדיים קרובים למגבלת דמי הניהול המותרת, לא תתאפשר כבר בעתיד הקרוב הפניית כספים משמעותיים נוספים להשקעות איכותיות בניהול חיצוני. כתוצאה מכך, מתקיימים כיום מספר דפוסים שליליים בניהול תיקי הפנסיה, הפוגעים בתשואות החוסכים.

1. שיעורן של ההשקעות האלטרנטיביות (כגון קרנות הון סיכון, גידור ונדל"ן) הנושאות דמי ניהול גבוהים יחסית בתיקי הפנסיה הישראליים נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית, ועומד על כ-3% מהנכסים המנוהלים בלבד. לשם השוואה, בקרנות הפנסיה המובילות בארה"ב ובאירופה שיעור ההשקעות האלטרנטיביות הממוצע עלה בעשור האחרון, מ-9% ל-24% מהנכסים המנוהלים, קרי פי שמונה מבישראל.

סביבת הריבית האפסית מחד, ותמחור הנכסים הגבוה כיום בשוקי ההון הסחירים מאידך, מחייבים הפניית סכומים משמעותיים לאפיקים אלטרנטיביים בחו"ל, כדי להניב תשואות מספקות ועודפות.

2. מוסדיים עלולים להעדיף השקעה בקרנות טובות פחות או בתנאים טובים פחות, כדי לשלם דמי ניהול נמוכים יותר. קרנות איכותיות דורשות דמי ניהול ראויים כנגד התשואות העודפות שהן מייצרות, והמוסדיים בישראל עלולים להימנע מהשקעה בהן בשל דמי הניהול הנדרשים.

נוסף על כך, חיסכון בדמי ניהול בקרנות עלול להביא "בדלת האחורית" לעלויות סמויות המושתות על המוסדיים, וכתוצאה מכך על החוסכים, כגון רכישת נכסים לקרן במחירים גבוהים, המשקפים Mark up על מחיר השוק. אף אחד לא עובד בחינם; מנהלים המציעים דמי ניהול נמוכים יותר למוצרים זהים לרוב טובים פחות, או מרוויחים בדרכים אחרות, המתבטאות בתשואה.

3. כספים עלולים להיות מופנים להשקעות זרות רק בשל היותן נגישות בקלות ונעדרות דמי ניהול. דוגמה מובהקת לתופעה היא גל הנפקות חברות הנדל"ן האמריקאיות, שבהן הושקעו כספי פנסיה רבים בהשקעות מזנין נחותות ומורכבות, הארוזות כאג"ח בכירות, בתשואות הנמוכות במחצית מהנדרש עבורן בארה"ב.

4. מוסדיים רבים יושבים כיום על מיליארדי שקלים במזומן ובפיקדונות בריבית אפסית, בשל היעדר פתרונות השקעה מספקים. נוסף על כך, תהליכי השקעה לוקחים לעיתים זמן ממושך יותר, בשל הצורך במציאת פתרונות לדמי הניהול, או הימנעות מהשקעות איכותיות בשל דמי ניהול. התוצאה היא שהיקף "הנכסים העובדים ומייצרים תשואה" לחוסכים הנו נמוך יותר, אפקט בעל משמעות קריטית ב"ריבית דריבית" הנצברת לאורך השנים.

5. הפניית היקף גבוה מההשקעות בחו"ל לתעודות סל זולות עוקבות מדד ולחוזים עתידיים ללא דמי ניהול, מתוך מטרה להיצמד לבנצ'מרק, אך גם לחסוך דמי ניהול בקרנות יקרות יותר.להערכתי, אין מנוס מעדכון מגבלת דמי הניהול למנהלי השקעות חיצוניים וגיבוש מנגנון מתאים יותר לתנאי שוק הפנסיה בישראל, שיאפשר הגדלת ההשקעות האיכותיות בחו"ל.לדעתי יש מקום להגדיל את המגבלה באופן משמעותי, למשל ל-0.5% מהנכסים המנוהלים. ניתן לעשות זאת באופן מדורג, לדוגמה בפעימות שנתיות של 0.05% במשך חמש שנים. הדבר יאפשר הגדלה מסודרת של הקצאת הנכסים בניהול חיצוני לאורך תוכנית רב-שנתית.

 

רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ, שותף ב-PwC ישראל, 03/10/2017, גלובס

פנסיה ופרישה

  • האם חשוב לקבל ליווי מקצועי לקראת הפרישה?

    להחלטות המתקבלות ברגע הפרישה יש חשיבות מכרעת, היות והחלטות אלא הם בדרך כלל בלתי הפיכות !! החלטות אלו משליכות על היכולת לחיות בכבוד לאורך שנים רבות. ליווי מקצועי ואיכותי מותאם לצרכי הלקוח יכול לחסוך עד עשרות אלפי שקלים ויותר בתשלומי מס על מענקי הפרישה והפנסיה, זאת עקב חוקי המס והרגולציה המשתנים. עקב כך נדרשת מומחיות גבוהה ביותר ולעיתים שילוב של התמחויות: פנסיוני, פיננסי ומיסוי.

  • האם יש הבדל בין פנסיה רגילה לפנסיה מוקדמת?

    גיל הפרישה לגברים הוא 67 ולנשים 62, ויעלה בהדרגה ל 64 שנים. פנסיה מוקדמת משולמת למי לפרש בגיל צעיר יותר. על פי חוק כל מי שהגיע לגיל 60 רשאי לפרוש פרישה מוקדמת ולהתחיל לקבל פנסיה מהקופה הפנסיונית. יש לשים לב שפנסיה זו היא קטנה יותר מזו שהיה מקבל אילו פרש בגיל פרישה רגיל.

  • מהי תשואה דמוגרפית בקרן פנסיה?

    הביטוח (אובדן כושר עבודה וביטוח למקרה מוות) בקרן פנסיה נעשה כערבות הדדית בין עמיתי הקרן, כאשר בכל חודש נבדק הפער בין סכומי הביטוח (הפרמיות החודשיות אשר גובים מהעמיתים עבור הכיסוי הביטוחי) שנגבו מכלל העמיתים לעומת היוון תשלומי הפנסיה הנדרשים לנכות ושארים. פער זה יכול להיות שלילי או חיובי ומתווסף או נגרע מהעמיתים נקרא תשואה דמוגרפית. בדוחות האחרונים התשואה היא שלילית עקב הנחיית האוצר להוזיל את עלויות (פרמיות) לכיסוי אובדן כושר עבודה בכ 60%. הוזלה זו הקטינה את העודפים שנוצרו בקופות (אשר חולקו לעמיתים במשך השנים) והעודף האקטוארי הפך להיות שלילי.

  • האם ניתן להוריש את כספי קופת הגמל?

    באפשרות המוטבים/יורשים להעביר את כספי קופת הגמל של נפטר לקופה חדשה על שמם. הכספים בקופה החדשה יהיו פטורים ממס רווחי הון במועד המשיכה למעת רווחים חדשים (שנצברו ממועד הפטירה עד מועד המשיכה) החייבים במס רווחי הון של כ 25% על הריבית הראלית (בקיזוז אינפלציה).

  • האם ניתן לקבל פטור ממס רווחי הון בניהול כספים דרך פוליסה פיננסית?

    אכן כן, לפי פקודה 125ד במידה ואדם הגיע לגיל פרישה וב01/01/2003 מלאו לו ו/או לבת זוגתו 55 הוא/היא זכאים לפטור ממס רווחי הון עד תקרה רווחים של כ 13440 ₪ ליחד ולזוג כ 16560 ₪. זכאות זו עבור תכנית חסכון בלבד ואינה רלוונטית לאפשריות ניהול השקעות אחרות כמו: ניהול תיקים, קרנות נאמנות, הפקדה לתיקון 190, רכישה ישירה של אג"ח ומניות.

  • האם הפטור ממס רווחי הון בקופות גמל חל רטרואקטיבית?

    החל מ- 2009 בוטל מס רווח הון בקופות גמל לתגמולים, הביטול הוא כמובן גם "רטרו" כלומר משיכה שבוצעה אחרי 2009 הכוללת רווחים שהצטברו מ- 2003 ועד 2010 – אין חיוב מס רווח הון. מס רווח הון בקופות גמל חזר בתיקון 190 לקופות של נפטרים ופיצויים שעוברים לחשבון חדש. כמובן המס עדיין קיים בקרנות השתלמות.

צרו קשר

לקביעת פגישה ולפרטים נוספים,
נא השאירו פרטים ואשוב אליכם בהקדם

  • שם
  • דוא"ל
  • טלפון
  • נושא
אין לראות באתר זה משום המלצה לרכישה או למכירה של מוצר ביטוח או מוצר פיננסי כלשהו או תחליף לייעוץ, המתחשב הן בנתונים ובצרכים של כל לקוח, הניתן ע"י בעל רישיון לייעוץ כקבוע בחוק. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני (2018) בע"מ, הנה חברה בעלת רישיון סוכן ביטוח פנסיוני, העוסקת בשיווק פנסיוני ולא בייעוץ פנסיוני. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני משווקת את מוצריהם של מגוון גופים מוסדיים המפורטים באתר החברה. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני בעלת זיקה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני), תשס"ה-2005, למוצרים פנסיונים המשווקים על-ידה והיא עשויה להעדיף מוצרים אלה בעת מתן שירות ללקוח.