שש מאות אלף חוסכים צפויים לקבל בקרוב הפתעה בדואר. חוסכים שצברו פחות מ- 1,350 שקלים בקופת הגמל יקבלו בקרוב צ'ק מחברת הביטוח (או בית ההשקעות) שלהם.
בימים הקרובים ישלחו הצ'קים הראשונים לחוסכים להם יש בין 1,000 ל- 1,350 שקלים בקופת הגמל. יתר התשלומים ישלחו במהלך השנה.
חוסכים שצברו פחות מ- 1,350 שקלים בקופת הגמל צפויים לקבל צ'ק מחברת הביטוח (או בית ההשקעות) וזאת בעקבות הנחיה חדשה שפרסמה דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון. בהתאם לתקנות, חוסכים שעומדים בכללים יקבלו SMS בנוסח הבא רגע לפני שהצ'ק יגיע בדואר.
מבדיקה שביצענו, בבעלותך חשבון קטן עם יתרה הנמוכה מ-1,350 שקלים המנוהל בחברתנו. בעקבות הוראה של רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, תשלח אליך בימים הקרובים בדואר המחאה בנקאית עם יתרת הכספים בחשבון שבאפשרותך לממש.
האם כדאי לכם להמתין לדוור?
במידה ואתם עומדים בכללים הבאים כדאי שתבדקו שהפרטים על תיבת הדואר מעודכנים.
במידה ועמדתם בשלושת הכללים, הצ'קים הראשונים יגיעו עד ה- 15/5/2018 והיתר בהמשך.
אתם עומדים בשני הכללים האחרונים אבל הסכום שצברתם בקופה גבוה מ- 1,350 שקלים אך נמוך מ- 8,000 שקלים. אתם עדיין יכולים למשוך את הכספים בפטור ממס.
הכל התחיל בהוראת השעה שהחלה עוד באפריל 2014 ונמשכה עד יוני 2015 ואפשרה משיכת כספים בפטור ממס מקופות הגמל בסכום הנמוך של 7,000 שקלים, ההוראה המקורית אפשרה למשוך סכומים שהופקדו עד לתאריך 31.12.2012.
המהלך שלווה בקמפיין נרחב (קמפיין הר הכסף) לא זכה להצלחה רבה והוראת השעה הפכה להיות קבועה. ועדת הכספים אף הגדילה את הסכום אותו ניתן למשוך בפטור ממס מ- 7,000 ל- 8,000 שקלים ועבור סכומים שהופקדו עד לדצמבר 2013.
לפי נתוני הרשות בקופות גמל קיימים כיום כ-1.2 מיליון חשבונות עם יתרות נמוכות עד 8,000 ש"ח שאינם פעילים עוד, כ – 50% מהם הם עד הסכום של 1,350 שקלים.
החל מחודש מרץ 2017, משלמים החוסכים בחשבונות הנמוכים דמי ניהול חודשים בגובה של 6 שקלים ללא תלות בגובה החיסכון. החשש של הרשות הוא, שדמי הניהול המינימליים יגרמו לאיפוס הצבירה במאות אלפי החשבונות בקופות הגמל.
הר הכסף: הצלחה או כישלון?
במהלך 2013 יצא אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במבצע שמטרתו לעודד אנשים בעלי חסכונות בלתי פעילים למשוך אותם או לאחד אותם עם חשבונות פעילים. במסגרת המבצע העלה האגף ממשק לאיתור כספים בלתי פעילים והשיק ברדיו ובטלוויזיה מסע פרסום שכותרתו "הר הכסף".
בחודש אוקטובר 2017 פרסם בנק ישראל מחקר שנערך על ידי פרופ' אורלי שדה מהאוניברסיטה העברית ומאיה הרן-רוזן מחטיבת המחקר בבנק ישראל. השתיים בדקו האם העברת האחריות והשימוש המוגבר בטכנולוגיה מסייעות לכלל האוכלוסייה במידה שווה? במילים אחרות, האם יש מגזרים שאינם מגיבים לרגולציה ואינם נהנים מחלק מההטבות שהמחוקק התכוון אליהן?
המחקר בחן מהם מאפייני האוכלוסיות ששמעו על הרגולציה או נקטו פעולה בעקבות החשיפה אליה. הוא מצא כי למרות מאמצי המדינה והקמפיין הנרחב רוב החשבונות הבלתי פעילים לא נמשכו, וכי לא כל האוכלוסיות נחשפו לרגולציה במידה זהה.
מבדיקה שערכה הרשות נמשכו עד כה רק כ- 13% מהחשבונות הללו. ומידע מאחת מקופות הגמל מעיד כי החוסכים שמשכו כספים מחשבונות קטנים גרים במרכז הארץ, בערים בעלות ציונים גבוהים במדדים סוציו-אקונומיים, והם מבוגרים מהחוסכים שלא משכו כספים.
סקר אינטרנטי שערכו החוקרות בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה מצא מוּדעוּת פחותה למבצעים הרגולטוריים בקרב אנשים בעלי אוריינות פיננסית נמוכה, חסרי ביטחון בידע שלהם לגבי הפנסיה ובלתי מועסקים. נראה שביטחון סובייקטיבי בידע הפנסיוני השפיע על נקיטת פעולה בעקבות המבצע יותר מהבנה פיננסית אובייקטיבית.
עוד הראה הסקר כי על הצלחת המבצע השפיעו מאפיינים נוספים כמו מין, גיל, השכלה ושנת עלייה – ולכן על הרגולטורים בישראל צריכים להביאם בחשבון כאשר הם משיקים רגולציה חדשה.(מתוך ההודעה לעיתונות שהתלוותה למחקר).
האיור מתייחס לאנשים שענו כי הם מודעים למבצעים הרגולטוריים או כי נקטו פעולה בעקבותיהם, והוא מציג את שיעורם בשתי קבוצות: (1) בעלי ביטחון בידע הפנסיוני שלהם, כלומר נסקרים שענו כי יש להם הבנה רבה או רבה מאוד, (2) חסרי ביטחון בידע הפנסיוני שלהם, כלומר נסקרים שענו כי הם אינם מבינים בנושאים פנסיוניים במידה רבה או רבה מאוד.
נראה שגם ברשות שוק ההון ביטוח וחסכון הפנימו את תוצאות המחקר כאשר הממונה מפרסמת בהודעה לעיתונות הממונה כי :
כאשר זיהינו שחוסכים רבים אינם מממשים את זכותם החלטנו להנגיש ולפשט את התהליך לצורך מיצוי זכויותיהם הפנסיוניות
עוד מבקשת הממונה מהגופים המוסדים להעביר לידיה דיווח המפרט מי הן החוסכים אליהם נשלחו הצ'קים בחלוקה הבאה:
בשורה התחתונה
מאמרים כללי
לקביעת פגישה ולפרטים נוספים,
נא השאירו פרטים ואשוב אליכם בהקדם