• רעידת האדמה מגיעה לבנקים – וגן העדן שלהם עומד להסתיים

רעידת האדמה מגיעה לבנקים – וגן העדן שלהם עומד להסתיים

הרומנטיקנים שבינינו היו מעדיפים שמבשר השינוי בעולם הבנקאות יהיה סטארט־אפ אלמוני, חבר'ה מהגראז' – ולא צוקרברג והמונופול ההרסני שלו ■ אבל אם נחכה לחבר'ה מהגראז', ספק אם נראה בימי חיינו שחקנים שיכולים להשפיע על הבנקאות העולמית במידה משמעותית.

הטכנולוגיה שינתה כליל את תעשיית המוזיקה, טילטלה את תחום הספרים והקניות, שיבשה את המודלים העסקיים של העיתונות, הרסה עולמות שלמים של תיווך בתחומי תיירות ונסיעות וחיסלה מקומות עבודה רבים — אך בתחום אחד היא עדיין לא נגעה: הבנקאות.

שירותי הבנקאות קיבלו עד כה פטור משיבוש המודלים העסקיים שלהם. הם אמנם משתמשים כבדים בטכנולוגיות ומספקים שירותים המתקדמים יותר בכל שנה, אבל המודל העסקי שלהם לא השתנה. הוא היה ועודנו מבוסס על יכולתם כמתווכים פיננסיים לגבות עמלות גבוהות ופערי ריבית בין לווים למלווים. הוא היה ועודנו מבוסס על פרישה גדולה של סניפים יקרים וצבא גדול של עובדים. הוא היה ועודנו מפוקח מאוד על ידי בנקים מרכזיים, שקובעים עבורו אינספור כללי עשה ואל תעשה. הוא היה ועודנו מבוסס על אמון של הציבור, שמפקיד שם את כספו — גם אם הוא שונא את הבנק שלו ומאחל לו לקרוס.

כל אלה לא השתנו בשני העשורים האחרונים שבהם נולדה ופרחה הכלכלה הדיגיטלית. זה מוזר — מדוע הכלכלה הזאת שיבשה ענפים שלמים, חלקם לא רווחיים מאוד, ודווקא לעסקי הבנקאות הרווחיים כל כך, נוטפי השומנים ועתירי כוח אדם ונדל"ן יקר, היא לא הצליחה לחדור? יש לכך כמה הסברים שתיכף נתייחס אליהם.

הדבר החשוב הוא שגן העדן הזה עומד להסתיים. הבלעדיות שקיבלו הבנקים על ניהול החשבון שלנו ועל מערכות התשלומים בעולם נמצאת לקראת סופה. במשך דורות רבים הם היו "החמצן של המדינה" — כל מדינה — והעולם עומד לקבל ספקי חמצן חדשים.

הרשת החברתית פייסבוק הכריזה השבוע על כוונתה להשיק ב–2020 מטבע דיגיטלי חדש בשם ליברה ושירות תשלומים דיגיטלי בשם קליברה. השירות יאפשר למשתמשים בו להעביר כספים ותשלומים במטבע הליברה, באמצעות האפליקציות וואטסאפ ופייסבוק מסנג'ר. מדובר באפליקציות שכיום משתמשים בהן כ–1.5 ו–1.3 מיליארד איש בהתאמה ברחבי העולם — כמות לקוחות שאף בנק בעולם לא מתקרב אליה.

יש הרבה שאלות לגבי כוחו של המטבע הזה, האמינות שלו, וסוגיות טכנולוגיות ופיננסיות שונות, אבל זו ללא ספק רעידת אדמה. אם שמעתם פעם בנקאים מודאגים מאוד מ"הרגולציה" — ספק רב אם תשמעו זאת בעתיד הקרוב. הרגולציה, שחונקת עסקים ולא נותנת להם לנשום, היא כעת המפלט של הבנקים המסורתיים מפני האיום הנשקף להם מפייסבוק וקבוצה של חברות שחברו אליה להשקת המטבע הדיגיטלי החדש: מאסטרקארד, ויזה, פייפאל, אובר, בוקינג, ספוטיפיי, וודאפון וחברות מובילות אחרות. המסר שתשמעו מבנקאים ברחבי העולם יהיה: צריך רגולציה, צריך חוקים, צריך כללים, אסור לתת לפייסבוק ולחברים שלה לעשות מה שהם רוצים. תעשו סדר, אנא.

מה מנע עד כה משחקני הכלכלה הדיגיטלית להיכנס לעולם הבנקאות? ההסבר הראשון הוא שמדובר במערכת מפוקחת מאוד, מוגנת על ידי רשויות ממשלתיות, שדואגות להציב חסמי כניסה גדולים ולא נותנים לכל אחד להיכנס. ההסבר השני הוא ששחקני הכלכלה דיגיטלית צמחו בסביבה עסקית חופשית, נטולת רגולציה, עשו מה שבא להם, ואין להם עניין לנהל דיאלוג יום־יומי עם מפקחים ורגולטורים שיגידו להם מה לעשות. כל העניין בהיי־טק הוא הרי לעשות יש מאין, להמציא ולייצר ולא לרוץ לממשלה כדי שזו תיתן אישור לכל דבר.

ההסבר השלישי לקוח מתחום מקבילית הכוחות. בשנות צמיחתן נזקקו ענקיות הדיגיטל לכסף, ומי ששולט בתעשיית הכסף בעולם הם בנקים, חברות ביטוח וגופי השקעות כבדים. לא רק שהם שלטו בכסף, הם גם צרכני טכנולוגיות כבדים, ולכן יצרני טכנולוגיה ראו בהם לקוחות חשובים שלא כדאי להרגיז.

אלא שחוקי המשחק משתנים. מרגע שחברות הדיגיטל נהפכו למפלצות ענק, גדולות אף מהבנקים הגדולים, ירצו או לא ירצו — יש להן ממשק עם הממשלות והרגולטורים. כשמארק צוקרברג הקים את פייסבוק ב–2004 כרשת להיכרויות בין סטודנטים, הוא לא ידע ש–14 שנה לאחר מכן הוא יוזמן לשימוע בקונגרס ויישאל על פגיעה בפרטיות של משתמשי הרשת ועל ניצול לרעה שלה לצורכי התערבות פסולה במערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב.

ברגע מסוים נהפכה פייסבוק (191.14 +0.85%מחברת סטארט־אפ מדליקה וחדשנית למעצמה כלכלית שהשפעותיה על הדמוקרטיות ואמצעי התקשורת אדירות ומסוכנות. זה מזמין פיקוח הדוק יותר ומעקב אחר פעילותה, ומחייב בניית מערכי לובינג חזקים שיישמרו את כוחם ויעצימו אותו. ואם כבר הם לומדים את השפה הרגולטורית — אז מדוע לא להיכנס לעוד תחומים חדשים ועתירי שומנים כמו ענף הפיננסים? בעיקר כשהיא יכולה לעשות זאת באופן שונה לחלוטין מהבנקים המסורתיים: בלי סניפים, בלי צבא של עובדים ובלי עלויות תיווך גבוהות. כל סמארטפון נהפך למסוף בנקאי זעיר ונייד, שדרכו אפשר לבצע פעולות ללא קושי.

הכניסה של פייסבוק לעולם התשלומים היא לכאורה השקה רכה של הפיכה לבנק. הניסיון מראה שעם האוכל בא התיאבון. זה מה שקרה בסין, שבה שירות תשלומים כמו Alipay הפכו את הזרוע הפיננסית של עליבאבא לקבוצה פיננסית שמספקת שירותי בנקאות, כרטיסי אשראי, הלוואות, ביטוח ועוד למאות מיליוני סינים.

ד"ר נדין בודו־טרכטנברג, המשנה לנגידת בנק ישראל לשעבר, שריכזה בו את ההיערכות לעידן הדיגיטלי, סבורה כי ההתפתחות המהירה של שירותי תשלומים ובנקאות חוץ־בנקאיים בסין משקפת את הגישה הסינית — לתת למגזר העסקי לעבוד, ואם יש בעיה, אפשר בקלות להתערב ולפתור אותה. "יש להם יכולת תגובה רגולטורית מהירה. מהרגע שיש בעיה, מיד עושים רגולציה. לא כמו במדינות דמוקרטיות, שבהן יש ועדות, טיוטות, ישיבות כנסת וכו'. הם יכולים להיות לארג'ים, בלי מגבלות, וברגע שהם רואים משהו בעייתי, נכנסים בכל הכוח", אומרת בודו־טרכטנברג.

ההכרזה של פייסבוק מאתגרת לא רק את הבנקים המסחריים המסורתיים, אלא גם את הרשויות השלטוניות, כמו גם בנקים מרכזיים ורשויות הלבנת הון. מערכת הבנקאות המסורתית משמשת כיום זרוע ארוכה של רשות הלבנת ההון במאבק בכסף השחור ובכספי טרור. הבנקים הם השוטרים שבולמים ומדווחים על פעילות חשודה, מתוקף החוק. אין סיבה להניח שפייסבוק בפרט והכלכלה הדיגיטלית בכלל יקבלו פטור וייהפכו לעורק המרכזי של הכלכלה השחורה. כלומר, גם שם תהיה רגולציה, לפחות בתחום הזה.

ואולם זה לא צפוי להרגיע את הבנקים המסורתיים. כניסת פייסבוק לעולם הבנקאות יגרום להם לבחון מחדש את המודלים העסקיים, את מבנה העלויות, ולתת להם מענה. השיבוש (Disruption) הגיע גם אליהם. אמנם באיחור של 20 שנה, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

נ.ב

יש משהו מתסכל בעובדה שדווקא פייסבוק, החברה שחברי גיא רולניק מכנה "המפעל המזהם הגדול בעולם", מקבלת את הכבוד להיות מבשרת התחרות והשינוי בעולם הבנקאות. הרומנטיקנים שבינינו היו מעדיפים שהתפקיד הזה יוטל על סטארט־אפים צעירים, אלמונים, חבר'ה מהגראז'; לא על צוקרברג שהקים מפעל מפלצתי ומונופוליסטי שתרם תרומה אדירה לשיבוש השיח הדמוקרטי, לפייק ניוז, לפגיעה בפרטיות, להסתה ולשימוש לרעה בעוצמתו. ואולם אם נחכה לחבר'ה מהגראז', ספק אם נראה בימי חיינו שחקנים שיכולים להשפיע על הבנקאות העולמית במידה משמעותית. זה משחק של ענקים. ההזדמנות הכרוכה בכניסת פייסבוק לתחום הפיננסי נראית גדולה יותר מהאיום הנשקף ממנה. חייבים שחקנים גדולים כדי לתת פייט לעוצמה הכלכלית, הצרכנית והפוליטית של הבנקים. צריך רק לוודא שכניסה כזו תלווה בפיקוח הדוק יותר על שלל הפעילויות של פייסבוק — כדי שהמפלצת לא תהיה מסוכנת מדי.

 

סמי פרץ, 21/06/2019, דה מארקר

 

 

 

מאמרים כללי

  • מהי המסלקה הפנסיונית?

    המסלקה הפנסיונית, הפועלת מתוקף יוזמה של משרד האוצר ובפיקוחו, מציעה פלטפורמה דיגיטלית היוצרת שדרוג משמעותי בשוק החיסכון הפנסיוני. באמצעות המסלקה הפנסיונית יכול כל אזרח במדינת ישראל לקבל תמונת מצב מלאה ועדכנית על החסכונות הפנסיונים הצבורים לזכותו. המסלקה מיועדת להעברת מידע מכלל גופי הביטוח, הפנסיה והגמל לציבור החוסכים ולקהל סוכני הביטוח והיועצים הפנסיונים. בעתיד, תאפשר המסלקה הפנסיונית, גם העברת כספים וביצוע פעולות במוצרים הפנסיונים. המסלקה מציעה ממשק מאובטח וידידותי למשתמש אשר צפוי להגביר את התחרותיות והשקיפות בשוק החיסכון הפנסיוני ולהפוך את המידע על החסכונות הפנסיונים שלנו לנגישים מתמיד.

  • האם חייב להיות קשר טוב בין הורים והילדים בכדי שהם ירשו אלו את אלו?

    החוק מאד ברור- החוק אינו אומר שחייב להיות קשר בין ההורים וילדיהם בכדי שהם ירשו אלו את אלו. החוק לא קובע שיש חובה במערכת יחסים טובה בכלל כדי לרשת את בן הזוג.

  • האם ניתן למשוך כספים מקופת גמל ללא מס גם אם טרם הגעתי לגבי 60?

    כן, ניתן למשוך כספים מקופת גמל לפי תנאים מסוימים (ראה מידע מלא במאמרים כללי), עבור קופות עם צבירות עד 8000 ₪ שאינן פעילות בהליך מהיר וללא מס.

  • מהם הסכנות בהענקת מתנות לילדים, למה צריך להיות מודעים?

    1. העברה רצונית של הרכוש על ידי הילדים – הגנה מפני נוכלים ושאר "רוצי טובתם" 2. העברה לא רצונית של הרכוש על ידי הילדים – גירושין, נושים. 3. פטירה של הילדים – הורשה

  • מהו חוק תיקון דיני המשפחה (מזונות)?

    על פי חוק תיקון דיני המשפחה אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו. (רלוונטי ביותר במצבי סיעוד שבה העלות הטיפול השוטפת היא גדולה מאד. עולה השאלה מי יממן את העלות?).

צרו קשר

לקביעת פגישה ולפרטים נוספים,
נא השאירו פרטים ואשוב אליכם בהקדם

  • שם
  • דוא"ל
  • טלפון
  • נושא
אין לראות באתר זה משום המלצה לרכישה או למכירה של מוצר ביטוח או מוצר פיננסי כלשהו או תחליף לייעוץ, המתחשב הן בנתונים ובצרכים של כל לקוח, הניתן ע"י בעל רישיון לייעוץ כקבוע בחוק. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני (2018) בע"מ, הנה חברה בעלת רישיון סוכן ביטוח פנסיוני, העוסקת בשיווק פנסיוני ולא בייעוץ פנסיוני. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני משווקת את מוצריהם של מגוון גופים מוסדיים המפורטים באתר החברה. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני בעלת זיקה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני), תשס"ה-2005, למוצרים פנסיונים המשווקים על-ידה והיא עשויה להעדיף מוצרים אלה בעת מתן שירות ללקוח.