• שערוריית אורבנקורפ: הגופים שכשלו בשמירה על כספנו – ולמה זה מכעיס יותר מנפילת הטייקונים

כמו אצל דנקנר ופישמן – גם במקרה של חברת אורבנקורפ, הכתובת

היתה על הקיר והכישלון הוא שוב מערכתי ■ אבל כששוק ההון גורף

עמלות של מיליונים וכשהכסף הוא רכוש נטוש של ציבור אנונימי –

הכל מותר.

פרשת הקריסה של חברת הנדל"ן הקנדית אורבנקורפ, שהנפיקה איגרות חוב בישראל רק לפני ארבעה חודשים, מעבירה לציבור פעם נוספת מסר פשוט ועגום: בשוק ההון ובמערכת שמנהלת את הכסף שלו לא למדו דבר ולא תיקנו כלום מאז הפרשיות של נוחי דנקנר, אליעזר פישמן, מוטי זיסר, לב לבייב, הנדל"ן במזרח אירופה — ועוד עשרות מקרים של שימוש לרעה בכספים הנטושים של אזרחים אלמונים חסרי פנים.

במהות הדברים, אין הבדל בין ההנפקה השערורייתית של איגרות החוב של אורבנקורפ, להנפקות ולהשקעות בניירות ערך של הטייקונים. בדיוק כמו אז, הקריסה חושפת כשל מערכתי כולל, שבו כמעט כולם התרשלו: החתמים, היועצים, עורכי הדין, מנהלי קרנות הנאמנות שרכשו את הסחורה המפוקפקת, חברת הדירוג מידרוג, וגם רגולטורים ממשלתיים, כמו הרשות לניירות ערך והפיקוח על שוק ההון.

במידה רבה, הפרשייה הנוכחית אפילו מכעיסה עוד יותר מנפילת הטייקונים. במקרה הזה לא התרחש שום אירוע חיצוני, אפילו לא מינורי, כפי שהיה אצל חלקם. יתרה מכך, מצב הנדל"ן בקנדה מעולם לא היה טוב יותר — מדי יום נקבעים בו שיאי מחיר חדשים, ואין סיבה שלא להאמין כי הסיפור הזה הוא מקרה של "עקיצה" של איש עסקים קנדי על חשבון המשקיעים בישראל. הנה פירוט הגופים שנכשלו, על קצה המזלג:

החתמים

בתמורה להנפקת איגרות החוב של אורבנקורפ בבורסה של תל אביב, בהיקף כולל של 180 מיליון שקל, החתמים — שבראשם אייפקס הנפקות — קיבלו תשלום נאה מאוד של 5.2 מיליון שקל. על פי החוק, החתם המוביל אחראי על בדיקת ה"אמת" בתשקיף: הוא זה שצריך לוודא שמה שנכתב בו נכון, ושלא נשמטו או הוסתרו ממנו פרטים מהותיים.

חברת הדירוג

מידרוג, חברת הדירוג הנמצאת בבעלות חלקית של מודיס האמריקאית ובניהולו של ערן היימר, העניקה לאיגרות החוב של אורבנקורפ ערב ההנפקה ציון של 3A — דירוג השקעה גבוה יחסית, שאמור להרגיע כל משקיע פוטנציאלי.

אלא שחלק גדול מהמשקיעים בישראל בכל זאת חשד שמשהו אינו מריח טוב בסיפור של אורבנקורפ, וכך הונפקו האיגרות בתשואה גבוהה יחסית (ומחיר נמוך יחסית) של 8.15%. הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור כלל לא השתתפו בהנפקה.

רק המספר הזה היה צריך לעורר את החשד של כל משקיע סביר: אם מידרוג מעניקה לניירות דירוג חוב של 3A — כיצד ייתכן ששוק ההון מתמחר אותה על פי דירוג של חברה גרועה יותר? ניתן לענות על השאלה הזאת: במדרוג, בדיוק כמו החתמים, קיבלו תשלום נאה על הציון שהם נתנו — תשלום שלא היו מקבלים אם ההנפקה לא היתה יוצאת לפועל.

היועצים, הנאמנים ועורכי הדין

כמו החתמים, גם להם יש חובת נאמנות לבדוק את הפרטים ולחפור בנתונים כדי לוודא שלא מוכרים לציבור זבל.

מנהלי קרנות הנאמנות

חלק משוק ההון, צריך להודות, לא נגע בהנפקה הזו. שום קופת גמל, קרן פנסיה או חברת ביטוח לא רכשה את איגרות החוב של אורבנקורפ בהנפקה. אלא שתשואה של 8% ויותר בכל זאת המיסה את ליבם של כמה ממנהלי קרנות הנאמנות הגדולות בישראל, בהן פסגות, ילין לפידות, איילון, אנליסט, אקסלנס, מגדל, מיטב דש, מנורה, ותמיר פישמן. מעניין היה להיות הזבוב שעל הקיר בישיבה שבה גוף כמו פסגות החליט שאורנבקורפ אינה ראויה למאכל עבור עמיתי קופות הגמל, אבל היא אטרקטיבית וטעימה עבור המשקיעים בקרנות. אפשר למשל לדמיין את הדיאלוג הבא:

מנהל ההשקעות בקרנות: תגיד, אחי, אתה הולך להזמין את האג"ח של אורנבקורפ? זה בדירוג 3A,אבל זה יצא בתשואה של 8% ומשהו. זה יטיס לנו את התשואה של התיק.

מנהל ההשקעות בקופות: אורבנקורפ? לא נוגע בזה. עשיתי כמה טלפונים, מתברר שאף משקיע מוסדי בישראל לא יקנה. לא מריח טוב, אני מוותר.

מנהל ההשקעות בקרנות: אבל למה? יש אחלה דירוג. הם בדקו. מה, אתה מבין בזה יותר מהם? לא חבל?

מנהל ההשקעות בקופות: לא יודע, לא בא לי טוב. גם היה כתוב בכל העיתונים שכל ההנפקות האלה של נדל"ן בצפון אמריקה די מפוקפקות. היה כתוב שהחברות האלה לא יכולות להנפיק אצלן בבית בתשואה דו־ספרתית, אז זה קצת מוזר שהן מנפיקות אצלנו בחצי מזה. אפילו ברדיו, למשל אצל קרן נויבך, דיברו על זה. ואחרי שכבר היה כתוב, זו תהיה פאדיחה אם תהיה שם בעיה. בכלל, אתה עוד מאמין לחברות הדירוג? או לחתמים? אחרי כל מה שהיה ב–2008, בטייקונים ובאינספור מקרים? כבר היינו בסרט הזה.

מנהל ההשקעות בקרנות: (כועס) אני מבין אותך. אצלך, בקופות, הכסף ממשיך לזרום פנימה מהחוסכים כמו שעון בכל חודש — אז מה אכפת לך מהתשואות? מה אכפת לך לשחק אותה "משקיע שמרני". אבל אני? אני צריך לנצח בכל יום את ילין לפידות, את אלטשולר, את דש, את כולם. אחרת אני נופל בדירוג וכל הכסף יברח לחברות אחרות, יפטרו אותי ואף אחד לא ייקח אותי לעבודה. אז אני צריך לקחת סיכונים. מנהל השקעות אמיתי זה אחד שיודע לקחת סיכונים ולנצל הזדמנויות.

מנהל השקעות בקופות: סיכונים, סיכונים, אבל זה כסף של הפנסיות של אנשים. זה לא כמו אצלך בקרנות, שזה עודפי מזומנים של כל מיני מעמד ביניים־גבוה, שעוד מעט יפדו את הכסף ויקנו אוטו חדש או יבנו בריכה בגינה.

מנהל השקעות בקרנות: יאללה, יאללה, אל תתנשא עלי. כל הכסף הזה, גם שלי וגם שלך, זה כסף של אנשים אחרים. אלמנות ויתומים. רכוש נטוש. ראינו אתכם בהנפקות של אי.די.בי, של פישמן, של לבייב. אתה מדבר עכשיו אתי, לא עם העיתון.

רשות ניירות ערך

רשות ניירות ערך בחרה להגן על הציבור רק באמצעות חיוב החברות בהצגת תשקיף מפורט, ולא באמצעות הפעלת שיקול דעת בכל הנוגע לטיב הסחורה. הרשות נכנסת לתמונה רק כאשר נחשפת בעיה — כלומר, רק לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה. זו גישה נוחה לרשות, אבל היא מפקירה את המשקיעים, כי מי שרוצה תמיד ימצא דרך להציג תמונה מעוותת או חלקית של המציאות הפיננסית של חברות. כך היה בהנפקות האג"חים של פרויקטים במזרח אירופה מלפני עשור, כך היה בהנפקות של הטייקונים, וכך היה לפני שני עשורים בגל הנפקות חברות בועה חסרות פעילות העסקית.

וישנה בעיה נוספת: יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, נטל על עצמו את תפקיד האחראי על הבורסה, והוא נחוש להעלות את מספר החברות הנסחרות בה ואת מחזורי המסחר. בכך הוא הכניס את עצמו לניגוד אינטרסים פוטנציאלי מול טובת ציבור המשקיעים. מצד אחד, הוא רוצה יותר חברות ויותר "אקשן" במסחר, ומצד שני, התפקיד שלו הוא לוודא שלא ייכנסו לבורסה חברות גרועות שמסתירות את מצבן האמיתי.

הפיקוח על שוק ההון

בפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר נוהגים להתלונן שאין להם את התקציבים, את כוח האדם ואת סמכויות החקירה שיש לרשות לניירות ערך ולפיקוח על הבנקים. הם צודקים, אבל עובדה זו אינה פוטרת את משרד האוצר מאחריות.

גם בירושלים יודעים לקרוא עיתונים, גם הם קראו את האזהרות על גל ההנפקות של חברות נדל"ן אמריקאיות, וגם הם לא עשו דבר.

מי שהבין — ידע

בעלי ניסיון בשוק ההון ובשוק הנדל"ן האמריקאי ידעו לספר כבר לפני חודשים רבים על תופעות מוזרות ומטרידות בגל הנפקות האג"חים של חברות נדל"ן אמריקאיות. למשל, הם ידעו לספר על יזמים שהיו מוכנים למכור באמריקה חוב בעל קדימות גבוהה בתשואה דו־ספרתית – והצליחו למכור כנגד אותו נדל"ן חוב נחות יותר בבורסה בתל אביב, בתשואות חד־ספרתית. זה לא הגיוני. זה מוכיח שמשהו לא תקין בדרך קבלת ההחלטות של הגופים המוסדיים בישראל, שהם אינם יודעים לתמחר את הסחורה האמריקאית הזו ושהם מוכנים לשלם עליה מחיר גבוה מדי.

מלכתחילה, עצם ההחלטה של מנהלי ה"כסף של אנשים אחרים" בישראל לקנות את גל ההנפקות הזה היתה תמוהה: הם הרי קנו את הסחורה כי מישהו דפק להם על הדלת ומכר להם אותה – ולא כי קיבלו החלטה מושכלת ומתוכננת להשקיע חלק מהתיק בנדל"ן בצפון אמריקה. אם זו היתה ההחלטה המקורית, הדרך ההגיונית לבצע אותה היתה באמצעות רכישת תיקי נכסים מפוזרים בבורסה בניו יורק, שם, לכל הפחות, אפשר להעריך שהשוק האמריקאי ידע לתמחר את הסחורה.

ולמה זה קורה? אמרנו וכתבנו את זה אלף פעם, אבל כנראה שאין ברירה אלא להזכיר ולהסביר בשנית: כי מדובר בכסף של אנשים אחרים, כי ה"סוכנים" של הציבור בשוק ההון חושבים קודם כל על הכיס ועל חשבון הבנק שלהם, כי אין להם את המקצועיות הנחוצה להשקעות פרטניות מחוץ לישראל, כי בחלק מהמקרים הם גזרו בדרך עמלות עבור עצמם, וכי חסר להם דבר אחד יסודי: ההפנמה שהם משרתי ציבור, שהם באמת נאמנים של כסף ציבורי. עד שזה לא ישתנה, אנחנו נמשיך לראות מדי כמה שנים קריסה של הנפקות, של חברות ושל מכשירים פיננסיים. היום אלה הנפקות של חוב נחות בחברות ממונפות מדי בצפון אמריקה. מחר זה יהיה משהו אחר, אפילו אם עיתון זה וכל התקשורת תזהיר מפניו.

איתן אבריאל, דה מארקר 24/04/2016

 

מאמרים כללי

  • מהי המסלקה הפנסיונית?

    המסלקה הפנסיונית, הפועלת מתוקף יוזמה של משרד האוצר ובפיקוחו, מציעה פלטפורמה דיגיטלית היוצרת שדרוג משמעותי בשוק החיסכון הפנסיוני. באמצעות המסלקה הפנסיונית יכול כל אזרח במדינת ישראל לקבל תמונת מצב מלאה ועדכנית על החסכונות הפנסיונים הצבורים לזכותו. המסלקה מיועדת להעברת מידע מכלל גופי הביטוח, הפנסיה והגמל לציבור החוסכים ולקהל סוכני הביטוח והיועצים הפנסיונים. בעתיד, תאפשר המסלקה הפנסיונית, גם העברת כספים וביצוע פעולות במוצרים הפנסיונים. המסלקה מציעה ממשק מאובטח וידידותי למשתמש אשר צפוי להגביר את התחרותיות והשקיפות בשוק החיסכון הפנסיוני ולהפוך את המידע על החסכונות הפנסיונים שלנו לנגישים מתמיד.

  • האם חייב להיות קשר טוב בין הורים והילדים בכדי שהם ירשו אלו את אלו?

    החוק מאד ברור- החוק אינו אומר שחייב להיות קשר בין ההורים וילדיהם בכדי שהם ירשו אלו את אלו. החוק לא קובע שיש חובה במערכת יחסים טובה בכלל כדי לרשת את בן הזוג.

  • האם ניתן למשוך כספים מקופת גמל ללא מס גם אם טרם הגעתי לגבי 60?

    כן, ניתן למשוך כספים מקופת גמל לפי תנאים מסוימים (ראה מידע מלא במאמרים כללי), עבור קופות עם צבירות עד 8000 ₪ שאינן פעילות בהליך מהיר וללא מס.

  • מהם הסכנות בהענקת מתנות לילדים, למה צריך להיות מודעים?

    1. העברה רצונית של הרכוש על ידי הילדים – הגנה מפני נוכלים ושאר "רוצי טובתם" 2. העברה לא רצונית של הרכוש על ידי הילדים – גירושין, נושים. 3. פטירה של הילדים – הורשה

  • מהו חוק תיקון דיני המשפחה (מזונות)?

    על פי חוק תיקון דיני המשפחה אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו. (רלוונטי ביותר במצבי סיעוד שבה העלות הטיפול השוטפת היא גדולה מאד. עולה השאלה מי יממן את העלות?).

צרו קשר

לקביעת פגישה ולפרטים נוספים,
נא השאירו פרטים ואשוב אליכם בהקדם

  • שם
  • דוא"ל
  • טלפון
  • נושא
אין לראות באתר זה משום המלצה לרכישה או למכירה של מוצר ביטוח או מוצר פיננסי כלשהו או תחליף לייעוץ, המתחשב הן בנתונים ובצרכים של כל לקוח, הניתן ע"י בעל רישיון לייעוץ כקבוע בחוק. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני (2018) בע"מ, הנה חברה בעלת רישיון סוכן ביטוח פנסיוני, העוסקת בשיווק פנסיוני ולא בייעוץ פנסיוני. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני משווקת את מוצריהם של מגוון גופים מוסדיים המפורטים באתר החברה. יוסי פיצחדזה סוכנות לביטוח פנסיוני בעלת זיקה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני), תשס"ה-2005, למוצרים פנסיונים המשווקים על-ידה והיא עשויה להעדיף מוצרים אלה בעת מתן שירות ללקוח.